חברת אחוזה אלף ניו יורק – ראשית דבר

חברת אחוזה אלף ניו יורקסיפורה של גן-יבנה הוא סיפור של יש מאין, וחלק מיצירת העם העברי במולדתו. גן יבנה הוקמה על אדמות המרעה של הכפר הערבי "ברקה", על ידי חברת "אחוזה אלף ניו יורק", אשר בבסיסה משפחות יהודיות מרוסיה, פולין ומרכז אירופה, שהיגרו לארה"ב לאחר הירצחו של הצאר אלכסנדר ברוסיה ב-1882 פרצו פרעות ביהודי רוסיה, פולין ומרכזים נוספים באירופה, שנודעו בכינוין "סופות שבנגב".

ראשוני המהגרים היהודיים לארצות הברית שלחו מכתבים למשפחותיהם באירופה, וסיפרו על מקום שקט ונוח לחיות בו, ועל אפשרויות להיקלט במקום החדש. במחצית השנייה של המאה ה-19 גדל מספר היהודים בארה"ב מכ-50,000 לשני מליון.

עשרה יהודים הם מניין. למניין דרוש מקום תפילה-בית כנסת. בבית הכנסת עוזרים זה לזה – עזרה הדדית. כל קהילה יהודית צריכה לקיומה מקווה טהרה, בית קברות, חברת קדישא, לילדים רצוי חינוך יהודי מסודר – גני ילדים, בית ספר. כל זה מתארגן סביב בית הכנסת.

מתארגנות גם אגודות כחובבי ציון, אהבת ציון ועוד ועוד. מקבוצות אלו מתארגנים לצרכים מידיים ולפתרון בעיות בקהילה וממנה.

עקב תנועת היהודים ממקום למקום וכתוצאה מאיסור על קניית רכוש וניסיון העבר, עסקו רובם בעסקים הניתנים לניוד קל. העסקים הנפוצים בין היהודים היו בנקאות, עסקי הבורסה ומסחר. הבורסה בניו-יורק קרסה בשנת 1929, ורבים מהמשקיעים נפלו.

בחיפוש אחר מקורות השקעה חדשים, אפשרויות חדשות וכמיהת היהודים לארץ ישראל, החליטו אנשי חברת "אחוזה אלף" לרכוש אדמות בארץ ישראל, ולשלוח אנשים שיכינו את הקרקע לעת צרה. תפישתם הייתה ש"אין לרכז את כל הביצים בסל אחד".

"אחוזה אלף" קנתה בשנות העשרים המוקדמות של המאה ה-20 אדמות ברעננה וחילקה אותן. כאשר התברר שיש חוסר באדמות, קנתה "אחוזה אלף" גם את אדמות המרעה בברקה במגמה ליישב בה את אנשיהם, שכן אדמות ברקה היו זמינות מחד, וקרובות לתל-אביב מאידך.

עם סיום רכישת האדמה, בשנים 1929-1930 הגיעו לאדמות ברקה שמונה משפחות מניו-יורק. (יש הרואים ב-1931 כשנת היסוד של היישוב, ואילו חלק מוותיקיו טוענים כי דווקא 1929 צריכה להיחשב כשנת יסוד המושבה, בטענה שכבר ב-1929 נשלחו מודדים למדוד אדמות בברקה).

תושבים ראשוניםמאחר ולאנשי "אחוזה ניו-יורק" לא היה מושג בחקלאות, בניין, הגנה ויתר נושאים מקצועיים, צירף אליהם הישוב המאורגן את גרעין "תל-חי-קרים", גרעין חלוצי-סוציאליסטי שהוקם במסגרת פעולותיו של יוסף טרומפלדור לארגון גרעיני התיישבות ברוסיה לגיבוי תל-חי. חברי הגרעין היו בוגרי גימנסיה שיצאו להכשרה בעבודת החקלאות והבניין, שהגיעו לתגבר את תל-חי המשוועת למגינים ועובדי אדמה.

תל חי נפלה בשנת 1928, ולכן חברי הגרעין קיבלו את דין המוסדות והגיעו לארץ ב-1929 להקים את גן-יבנה. גן-יבנה היתה חלק מהישוב המאורגן. הישוב המאורגן כלל מערכת ניהול: הסוכנות היהודית, קרן היסוד, ההסתדרות על מחלקותיה, לשכת עבודה, מערכת חינוך לילדי עובדים, מערכת שיווק ואספקת תנובה והמשביר; היחידה הישובית, צרכניה על אגפיה, אספקת מזון למשק החי, אספקת מזון וצרכי בית לתושבים, מחלבה לאיסוף החלב ושליחתו לתנובה, ביציה לאיסוף הביצים ושליחתם לתנובה, איסוף ושילוח תוצרת גני הירק והפרי דרך תנובה ועוד.

המערכת הפיננסית גובתה על ידי בנק ניר, בנק קופת עם ובנק אפק, לימים בנק הפועלים ובנק לאומי.
מכך גם בתחום ההגנה ההיקפית והמקומית, דרכי הגישה ועוד, מתוך תפישת המוסדות המיישבים שיש להקים בכל מקום אפשרי "אשכול יישובים" המחוברים זה לזה, מהווים יחידה ביטחונית אחת וניזונים ממוסדות משותפים כאמור.

למעשה, רעיון של מספר ישובים קטנים סביב ישוב גדול יותר ומרכזי, מאפשר לקבל מהשלטון המרכזי מחצית משרה של איש מינהל, מורה, איש ביטחון, איש דת וכיו"ב. כשמצרפים את חצאי המשרות מהישובים הקטנים למרכז, אפשר ליצור מקורות פרנסה ומערכות שירותים סבירים.
גם גן-יבנה תוכננה על פי תפישה זו, כמרכז יישובי על שטח שנפרש מצומת "מבטח" דהיום, דרך ביצרון, דרך "רמת השניים" ועד גבעה 11.
אשכול הישובים כלל את:

  • תפארת ישראל
  • ביצרון
  • רמת השניים
  • שכונת השוטרים
  • גן יבנה כישוב מרכזי
  • גבעת 11 – מול בריכת המים בגן העיר מול המתנ"ס, שהוא גבול גן-יבנה עד מלחמת השחרור.

(*תודתנו ליואל שטיין שסייע רבות בכתיבת פרק תולדות הישוב)