ביום שני שעבר, ערב ט' באב, התקבצו באולם המתנ"ס שבגן-יבנה עשות תושבים, אשר בחרו לציין את יום האבל על חורבן ירושלים ונפילת בית המקדש, בשיח ציבורי בנושא.

המפגש, בעידוד ראש המועצה דרור אהרון ובהשתתפותו, אורגן על ידי כנס שדרות לחברה, בשיתוף "מרכז תאיר" ובסיוע האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך, והובא לגן-יבנה באמצעות פעילותו של פורום זיק"ה (זהות יהודית ישראלית קהילתית).

הערב עמד בסימן "אם אשכחך ירושלים" כאשר במוקד השיח התקיימו דיונים אודות האחריות האישית והלאומית כלפי ירושלים ומידת הרלוונטיות שלה לשנת 2010, מעמדה הלאומי והבינלאומי וכן ההיבטים הדתיים, הלאומיים והפוליטיים.

הערב נפתח בקריה מתוך מגילת איכה, על ידי ארבעה מהנוכחים בקהל, כל אחד בסגנונו והטעמותיו היחודיים.

בהמשך נפתח פאנל במרכזו עמדו השר יוסי פלד, השרה לשעבר פרופ' יולי תמיר, כתבת ערוץ 2 שרה בק, וראש המועצה דרור אהרון.

פלד, כילד שגדל עד גיל 9 בידיעה שהוא בן למשפחה נוצרית, חלק עם הקהל את התרגשותו כאשר גילה מה הם שורשיו האמיתיים, וכיצד עד היום אינו יכול לנתק את שורשיו מישותה של העיר ירושלים וזהותה.

הפרופ' תמיר עוררה את הציבור לרב-שיח סוער במיוחד, כאשר דיברה על ניכור שהיא חשה כאישה שמבקשת להתפלל בכותל המערבי, והממסד הדתי כופה עליה כיצד להתנהל, היכן להתפלל וכיצד.

ראש המועצה חלק על דעתה וציין כי דווקא בנקודה זו חייב איש הציבור הפוליטי לפעול בכל דרך כדי להגביר את ההידברות והפתיחות בין גווני הקשת השונים. בנקודה זו, ציין, לשלטון המקומי יתרון ניכר על פני השלטון המרכזי, ביכולתו ליצור הזדמנויות הידברות מסוג זה, לעודד ולאפשר יוזמות דומות.

גם התושבים שנכחו באולם לא נותרו חייבים. היו שביקשו להדגיש את הרצון בהתנהלות חופשית במדינה, והיו שציינו את חשיבות הכבוד והכיבוד ההדדי כלפי השונה. היה גם מי שדיבר בזכות היהדות כתרבות כוללת ומקיפה, וטען בתוקף נגד צמצומה למושגים של דת בלבד.

בכל מקרה הגיעו כל הנוכחים למסקנה, שעצם שהותם יחדיו מעודדת שיח משותף ומשתף, ואין מקום מתאים מגן-יבנה כישוב קהילתי, לעודדו ולהצמיחו.